פודקאסט בעברית: להתהלך בארץ ההבטחות של אלוהים | פרק ד': לחץ מנטלי

עינוי במחשבות — לחץ מנטלי

בתרבות שלנו היום, אנו חשופים לסוגים שונים של לחצים ונדמה שהם כל הזמן גוברים ואף פעם לא דועכים.

דוגמאות ללחצים שאני מתכוון אליהם:

1. לחץ חברתי — יש תמיד את הלחץ הזה לרצות להשתלב בסביבה, להיות כמו כולם. בבית הספר אפשר לראות את זה בצורה הכי ברורה. יש תמיד לחץ לעשות את מה שכולם עושים. לדוגמה, אם כל החברים שלך מעשנים, זה יהיה קשה מאוד עבורך להמנע מזה. אם כל החברים שלך מעשנים גראס, יהיה קשה עבורך להיות איתם בלי לקחת חלק בזה. יכול להיות שתתקשה להודות שנגררת לזה, אבל איפהשהו אתה יודע שיכול היה להיות יותר טוב אם לא היית מעולם נתקל בדבר הזה. יש גם לחץ לדבר כמו כולם. יש את הדיבור של החברה: קללות ומילים לא יפות. על-מנת להיות בחברה, אתה גם צריך לדבר כמוהם. אחרת אתה תהיה חשוף להשפלות לא נעימות. הלחצים האלה לא מפסיקים גם כאשר אנו גדלים. יש שמכנים את זה "להיות בעניינים". אם לשכנים יש רכב חדש, אנחנו חייבים לקנות רכב חדש. אם השכנים בשיכון עברו לבית פרטי, אז גם אנחנו חייבים לעבור לגור בבית פרטי. יש לחץ כמעט בלתי פוסק להיות כמו כולם. לעמוד בסטנדרטים של כולם. ולפעמים הלחץ הזה נוגד את הטבע והאישיות שלנו והוא גורם לנו לעשות דברים שפשוט לא מתאימים לנו.
2. לחץ כלכלי — הלחץ להרוויח מספיק כסף כדי לספק את כל הצרכים החומריים שלנו ולאפשר קצת ביטחון לימים קשים. הלחץ לעשות את הדברים שכולם עושים, דברים שבשביל לעשות אותם צריך כסף. אז תמיד יש לחץ לעשות כסף ובד"כ, לא משנה כמה כסף אנשים מרוויחים, זה תמיד לא נראה להם מספיק.
3. הלחץ לשרוד — לדוגמה, יש אנשים שנלחמים במחלה מסויימת. אנו חיים בעידן שבו הרבה מאוד אנשים מאובחנים בבעיות שמהווים סכנה ממשית לחיים שלהם. יכול להיות שאתם נלחמים במחלה שעלולה לגזול את החיים שלכם והרופאים נתנו לכם חודשים ספורים או אולי שנים ספורות. ואס אתה מסתובב עם מעין גזר דין מוות על ראשך, וזה מהווה מקור של לחץ.

קולות פנימיים

לעיתים קרובות, יחד עם הלחץ הזה, ישנו קול שמדבר ישירות לתוך דעתך. לפעמים זה אפילו קול חזק שממש ניתן לשמוע אותו, אבל הרבה פעמים זהו רק קול פנימי. אבל עדיין, הדברים שנאמרים יכולים להיות משפטים שלמים וברורים.

האישיות מאחורי הקול

חשוב להבין שהיכן שישנו קול, ישנה אישיות מאחורי הקול. אין דבר כזה בכל הייקום קול בלי אישיות. נוכחות של קול מעידה על נוכחות של אישיות. הקולות שאנחנו שומעים במצבים של לחץ מאשימים אותנו ומענים אותנו בדרך כלשהי. אם הקול שנשמע בדעתינו גורם לנו לעינוי ואשמה, אז אנחנו יכולים להיות בטוחים בדבר אחד: מאחורי הקול הזה, ישנה אישיות, והאישיות הזו זה השטן.

השטן הוא אבי השקר

הוא מקטרג שמענה את בני האדם. כשיש לך קול מאשים ומענה במחשבות שלך שרודף אותך ולוחץ עליך, אז אתה יכול להיות בטוח שהשטן פועל בחיים שלך.

דוגמאות להאשמות ואישומים שהשטן יכול להשתמש בהם נגד אנשים

כל הדוגמאות שאני הולך לתת הינם מחייהם של אנשים שחוו עינוי במחשבות ולחץ מנטליץ

1. אלוהים לא אוהב אותך. אתה מסתובב עם הרגשה של דחייה ובדידות. אנשים אחרים נראים מבורכים ומחוברים לאלוהים. נראה שיש לאלוהים תכנית עבורם. אבל אתה משום מה, יוצא מן הכלל.
2. אתה תמיד תהיה כישלון. אולי הקול הזה לא מגיע אך ורק ישירות למחשבות שלך, אלא דרך מישהו אחר. אולי מהורים או משותף לחיים, שאומרים לך דברים כמו, "תמיד תהיה כישלון. נכשלת כל כך הרבה פעמים בחיים שלך שפשוט נראה שאין שום אלטרנטיבה בשבילך בחיים, חוץ מכישלון." הקול הזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם ומזכיר לך שאתה כישלון.
3. אתה משתגע, מתחרפן, יוצא מדעתך. לפעמים הקול הזה מזכיר לך דברים כמו שהדודה שלך סיימה את חייה במוסד סגור לחולי נפש, ויש משהו מוזר עם סבתא שלך, וככל הנראה, אתה הבא בתור. קשה לתאר את העינוי שהמילים האלה יכולות להביא.
4. קול שמתלווה לכאב פיזי ולסימפטומים של מחלה. הקול הזה אומר שהכאב שאתה חש נגרם לך על-ידי סרטן. יכול להיות לך כאב בטן או סימפטומים אחרים, כמו דימום כלשהו. אתה מפוחד מדי ללכת לרופא ולעשות צילום או בדיקה. אבל ללא הפסקה, יום ולילה, יש את המחשבה הזו שמענה את דעתך: "זה סרטן. זה סרטן שגורם לכאב הזה." רוב הסיכויים שאתר בסדר גמורף אבל אתה פשוט מפוחד מדי ואתה לא יכול להתמודד מול הקול הזה.

יש תיאור בתנ"ך לאדם בשם איוב, שחווה את העינוי הזה, והוא סיכם את זה בשני פסוקים:

כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי; וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, יָבֹא לִי.
לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי, וַיָּבֹא רֹגֶז.
(איוב ג, 25-26)

הפחד כמנוף בידי השטן

זה הסיפור של אינספור אנשים היום. "אשר יגורתי יבוא לי." "זה בדיוק מה שפחדתי שיקרה. הפחד פותח את הדלת לאותם הדברים שאנשים פוחדים מהם. אנשים רבים נעשים חולים בגלל שהם מפחדים לחלות. אחד הדברים שגורמים לאנשים לצאת מדעתם זה הפחד לאבד את דעתם. אז השטן משתמש בפחד כמו מנוף להרים ולהפיל עלינו משהו שממנו אנו פוחדים.

מה שפחדתי שיקרה קרה. מה שיגורתי בא. אין לי שלום, לא שקט ומנוחה. רק רוגז. האם זה מתאר את מצבך? אני רוצה שתדע שיש מרפא. ישנה דרך להמלט מזה. קודם כל, עלינו לזהות את הדלת שהשטן משתמש בה כדי להכנס לתוך החיים שלנו. ישנם הרבה דלתות אפשריות. אני הולך לדבר על 2 דלתות נפוצות:

1. טינה, וחוסר סליחה בלב כלפי מישהו. בדכ" זה תמיד יהיה מישהו מאוד קרוב אלינו: הורה, בעל, אישה, אחד הילדים, שכן, מישהו מהקהילה.
2. מרדנות, גישה מרדנית כלפי אלוהים, סירוב להכנע לרצון של אלוהים.

המרפא

המרפא, לפני הכל, הוא לסגור את הדלת. אם הדלת היא טינה וחוסר סליחה, אז אנחנו צריכים לסלוח לאדם שאנחנו כועסים עליו. עלינו לדחות את הכעס הזה, לדחות את המרירות והשנאה שממלאים את ליבנו.

ככה ישוע לימד אותנו להתפלל:

"סלח לנו על חטאינו כפי שסולחים גם אנחנו לחוטאים לנו."
(מתי ו')

אין לנו שום זכות לבקש מאלוהים שיסלח לנו מעבר למידה שאנו סולחים לאחרים. כפי שאנו סולחים לאחרים, כך אלוהים יסלח לנו. ובאותו עניין, ישוע אמר גם את הדברים הבאים:

"כי אם תסלחו לבני אדם על חטאותיהם, גם אביכם שבשמים יסלח לכם ואם לא תסלחו לבני אדם, גם אביכם לא יסלח לכם על חטאותיכם."

אז אם אנחנו רוצים סליחה מאלוהים, אנחנו צריכים לסלוח לאחרים. אלוהים קבע את הדרישה הזו והוא לא הולך לשנות אותה. כשאתה מחליט לסלוח, חשוב לזכור שזו לא החלטה רגשית. ייתכן שאתה לא תרגיש בכלל שאתה רוצה או יכול לסלוח. זה רק אומר שאתה צריך לפעול בחכמה ולא לפי הרגשות. עליך לפעול לפי הדבר של אלוהים: לסלוח כפי שאתה רוצה שאלוהים יסלח לך. זאת חכמה.

מרדנות נגד אלוהים

אם הבעייה שלך היא מרדנות, ואתה מורד נגד אלוהים, אז הדרך לסגור את הדלת בפני השטן זה להיכנע לאלוהים. זו החלטה שנעשית מתוך הרצון שלך.

לָכֵן הִכָּנְעוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים הִתְיַצְּבוּ נֶגֶד הַשָּׂטָן וְיִבְרַח מִפְּנֵיכֶם.
(יעקב ד, 7)

אינך יכול להתייצב נגד השטן כל עוד אתה מתנגד לאלוהים. בגלל שרק אלוהים יכול לתת לכם את הכוח, האמונה והחסד הנדרשים על-ידך כדי להתייצב נגד השטן. אז אם השטן מענה אותך, הדבר הראשון שעליך לעשות הינו להכנע לאלוהים ולשוב מהמרדנות שלך נגד אלוהים. תאמר היום:

אלוהים, אני נכנע לך. אתה הבורא שלי. אתה בשליטה על הייקום ואני נכנע לרצון שלך, לדרך שבה אתה פועל בחיים שלי ואני אעשה את כל מה שתדרוש ממני.

אם אמרת את זה, אז יש לך את הזכות להרים את חרב הרוח, שזה דבר האלוהים, ולסלק את השטן מהחיים שלך. ככה ישוע עשה מתי שהשטן בא אליו. הוא ענה לו בכל פעם, "על-פי הכתוב". ישוע היה כנוע לאלוהים, ולכן הוא יכול היה להתייצב נגד השטן. אם תכנע לאלוהים, כמו שישוע נכנע לאלוהים, אז תהיה לך את הזכות להתייצב נגד השטן. יש לך את הזכות לומר לקולות האלו,

"אני יותר לא מקשיב לכם! שטן, אתה תצא מהחיים שלי. אני כנוע לאלוהים. אני שייך לאלוהים. אין לך שום טענה נגדי. כל הטענות נגדי נמצאות על הצלב של ישוע שמת בשבילי ושחרר אותי מכל אשמה. אני מתייצב נגדך ומצווה עליך לברוח מפניי."

אמן. הללויה!

 

 

כשהשטן על ליבך חלק ב'

בפוסט הקודם השתמשנו בדוגמא של החייל שנשא את הקמע על צווארו, על מנת להראות כיצד השטן מבקש לשעבד אותנו או לקשור אותנו לדברים שיכולים לנתק אותנו מאלוהים. ובמקום להשיג ברכה והגנה (שלשמם אנו נושאים את הקמע) אנחנו משיגים ניכור ודחייה מהאל היחיד שיכול באמת להגן עלינו. ברקע של כל הנושא הזה, עומד נושא הרבה יותר גדול שבין אם נהיה מודעים לו ובין אם לו, יש לו השפעה ניכרת על חיינו. הנושא הזה הוא: ברכות וקללות. ישנם 2 כוחות הפועלים בחייו של כל אדם: ברכה וקללה. האחד מועיל והשני מזיק. כדי ליהנות מברכותיו של אלוהים ולהיות מוגנים מפני קללה, עלינו להבין כיצד הכוחות האלה פועלים. רבים מאיתנו אינם מבינים כיצד כוחות אלה פועלים, אבל בהחלט מודעים לפעולתם, לכן אנו מנסים לעיתים, וברוב המקרים, בדרכים לא יעילות להישמר מקללות ולעורר את הברכות. אולם הדבר של אלוהים עוזר לנו להבין את התחום הזה, ומראה לנו בבירור איזה דברים אנחנו יכולים לעשות על מנת להרחיק את הקללות, ולמשוך את הברכות.

"וְהָיָה, אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם; וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן, עַל כָּל־גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃ וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ; כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ." (דברים כח, 1-2)

בספר דברים פרק כח ישנם 68 פסוקים המוקדשים לברכות ולקללות שיכולות לבוא על אדם. רשימה ארוכה שמתחילה בברכות של אלוהים, ומסתיימת בקללות של אלוהים. בפסוק הנ"ל שפותח את הפרק הזה, אנחנו רואים את התנאי המרכזי לברכה של אלוהים: "לשמוע ולציית לקול של אלוהים." למרות שהדת לרוב יכולה להפוך את מערכת היחסים שלנו עם אלוהים למורכבת ומסובכת, התנאי הבסיסי והפשוט הזה לברכה של אלוהים אינו משתנה לאורך כל התנ"ך והברית החדשה: אם אתה רוצה את הברכה של אלוהים, תתחיל לשמוע לקולו ולציית לו.

דרך אחת טובה לברר מה הקול של אלוהים אומר, היא לפנות להיכן שהקול שלו נשמע הכי הרבה, התנ"ך והברית החדשה. על מנת לדעת מה אלוהים דורש, מה אלוהים אומר, מה הן מצוותיו ומפני מה הוא רוצה שניזהר, עלינו לפנות לדבר של אלוהים. לא רבנים, ולא קבליסטים ולא שום נציג רוחני של כל זרם רוחני יכול לעזור לך להישמר מקללות, ולהיכנס לברכות של אלוהים. אלוהים מעולם לא ציווה עלינו בדברו לשמוע ולציית לאנשים, אלא אם כן הם דיברו בשמו. כמו כן בפסוק הנ"ל שציטטנו מספר דברים, אלוהים פונה אל כל אחד מאיתנו באופן אישי, "והיה אם שמוע תשמע…" אלוהים פונה אליך, כן אתה! אם אתה שמוע תשמע אותו, לא אם מישהו אחר ישמע אותו בשבילך. אם אתה לא תשמע אותו, או תשמע לקולו, אתה תהיה אחראי לשאת בתוצאות. אם אתה מוכן לשים על גופך קמע כזה או אחר. אם אתה מוכן לקיים סדרה של מעשים שאמורים לשפר את מצבך, רק בגלל שהרב אמר לך, אתה אינך מקשיב לקול של אלוהים, אתה מקשיב לקול של בני אדם.

"וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי; וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה." (ישעיהו כט, 13)

האם אתה הולך לפי מצוות אנשים? האם אתה מתנער מהאחריות להקשיב לקול של אלוהים? דע לך שהתוצאה הישירה של כך היא שהלב שלך רחוק מאלוהים. אלוהים מעוניין בלב שלך. הוא מעוניין בכל שהלב שלך יהיה מכוון אליו. שהלב שלך יהיה רגיש לתדרים בהם אלוהים משדר, לא בני אדם. אם תפתח את ליבך לאלוהים, אתה במהרה תגלה שהוא מדבר אחרת ממה שבני אדם מדברים. שהוא נשמע אחרת ממה שהרבנים נשמעים. שהדרישות שלו הן שונות. בזמן שאנשים מלומדים, יבקשו לראות אצלך מעשים חיצוניים, אלוהים יבקש לראות כיצד הלב שלך משתנה. בזמן שאנשים מלומדים יבקשו לאלף אותך, אלוהים יפעל בתוכך וישנה אותך מבפנים. אבל לשם כך, אתה חייב להסכים לשמוע את קולו.  אלוהים דורש מכל אחד מאיתנו להקשיב, ובבוא העת, הוא יבקש מכל אחד מאיתנו הסבר מדוע לא הקשבנו.  

הדבר הראשון שנבקש להקשיב לו מהקול של אלוהים, כלומר מדבר אלוהים, הוא היחס שלו לעובדה שיכולים להיות לנו אלוהים אחרים  מלבדו. את הנושא הזה נרחיב בפוסט הבא.

כשהשטן על ליבך

ביום שישי האחרון ביקרתי בבסיס צבאי של חיל השריון. הביקור הזה הזכיר את ימי הסדיר הפחות טובים שהיו לי. חיילים שבוזים ומשועממים מעוד שבת בבסיס. אולם, הם היו נחמדים מאוד, כולם כולל כולם. הגעתי לחדר האוכל בגלל הצעה נדיבה של אחד החיילים שנאכל שם את ארוחת הצהריים. בתור חייל לשעבר שתמיד העדיף מנת קרב על ארוחה בחדר אוכל צבאי, קשה להגיד שהתפתתי להענות להזמנה, אך הרגשתי שאם אדחה אותה זה יהיה חוסר רגישות ועלבון לחבריי החיילים שמבחינתם זאת הארוחה היחידה האפשרית כרגע. כשנכנסתי לחדר האוכל, הלכנו אחורה למטבח לשאול את הטבחים מה מצב האוכל היום, ואם יש מצב להאכיל מספר אורחים. הטבחים הנחמדים הסבירו שעם כל הרצון הטוב, מדובר בסופ"ש ושכמות האוכל שהם הכינו היא מוגבלת ולכן כדי שנרד מהעניין. אני שמחתי שהארוחה נמנעה אך לא בגללי.

אחרי שכולם עזבו נותרתי לבדי עם הטבחים. שאלתי את הטבחים בני כמה הם? עוד כמה זמן נותר להם עד השחרור? האם יש להם דפוק? ועוד כל מיני שאלות שבדרך כלל שואלים חיילים. אחרי שסיפרתי להם איפה אני שירתתי, לפתע הבחנתי במשהו שהעביר צמרמורת בכל גופי. חשבתי שאני מדמיין, אבל מה שראיתי היה אכן נכון. לאחד הטבחים הייתה שרשרת, ועל השרשרת היה תלוי עדליון שעליו היה חרוט: "שטן". כמובן שלא יכולתי להגיב בשתיקה. שאלתי את הבחור ההוא, למה הוא הולך עם שרשרת על צווארו, שהשם שטן מוטבע עליה. הוא הסביר לי שמדובר בקמע נגד עין הרע. אמרתי לו, שלדעתי השרשרת הזו, היא בעד הרע ולא נגדו. בחנתי את השרשת מקרוב, והיו כתובים עליה כל מיני מילים מוזרות, מילות כישוף שרק אם יש לך תעודת מכשף מוסמך אתה יכול להבין את משמעותן. שאלתי את החייל, אם זה לא מטריד אותו ללכת עם שרשרת, שהשם שטן מוטבע עליה ולצידו עוד מספר מילים שהוא, ואני מתאר לעצמי שגם אף אחד אחר סביבו אינם מבינים. הטבח השני סיפר לי שהחבר שלו חייב את השרשרת הזו, ושבכל פעם שהוא הוריד אותה קרה להם משהו לא טוב. הוא סיפר שאפילו בשבת האחרונה שהם היו יחד הם בישלו חמין והחמין יצא מגעיל, רק בגלל שהוא הוריד את השרשרת. עכשיו, לא רק שהבעלים של השרשרת חשב שהוא צריך אותה, גם עמיתו בצבא הרגיש כך.

אני בתגובה אמרתי לאותו טבח, שהוא לא צריך את השרשרת הזו, הוא צריך את אלוהים. רק אלוהים יכול לעזור לו. שרשרת עם השם של השטן עליה, לעולם אינה יכולה להיות משהו חיובי. אלוהים לעולם לא היה רוצה לכבול אותנו לקמע או שרשרת שבלעדיהם איננו יכולים להצליח או לעשות משהו טוב. לא הרחבתי בדברים עם אותו חייל. אבל בערב של אותו היום, התפללנו עבורו. התפללנו שהוא השתחרר מהתלות בשרשרת. שיפתחו עיניו לראות את הכישוף, ואת התעתוע שהוא כבול בו. ושהוא יפנה לישוע, היחיד שיכול באמת להציל מהרע.

מהסיפור של החייל הזה אנחנו יכולים ללמוד על הדרך בה השטן כובל אותנו או משעבד אותנו לעצמו. בסיפור של החייל הזה, זה היה ממש ברור שהשטן עומד מאחורי הכל, אולם בסיפורים אחרים זה פחות ברור:

קודם כל השטן מחבר אותנו למשהו. זה יכול להיות פיזי או רוחני. זה יכול להיות קמע מסוים, או אפילו טקס מסוים. במקרים אחרים זה יכול להיות התמכרות כלשהי. לדוגמא, החייל הזה הרגיש שהוא חייב לשאת איתו את השרשרת. יש אחרים שמרגישים שהם חייבים לחבר לתינוק שלהם שנולד קמע אחר, כמו חמסה או תהילים מזערי. בלי הקמע הם מרגישים חשופים, פגיעים. בלי הקמע, הם חושבים, שהסיכוי לסכנה כלשהי גובר. אחרים מרגישים שאם הם לא יחזרו על איזה מנטרה מסוימת המצב שלהם יהיה קשה. הם תמיד יגידו משהו כמו, "תפו תפו בלי עין הרע." או, "חמסה חמסה." אן שהם יקישו על עץ שלוש פעמים. או שהם ינשקו את העיניים של עצמם. כל טקס כזה, יומיומי בהכרח מעיד על כך שאותו אדם שחוזר עליו מידי יום נמצא תחת שעבוד. הם מרגישים שאם הם לא יגיבו עם אותה "ברכה", אחרי שהם שמעו משהו רע, המשהו הזה יקרה. הם מרגישים שאם הם יגידו משהו טוב, חס וחלילה, על הילדים שלהם הם צריכים לגבות את זה בקריאות, "חמסה חמסה, בלי עין רעה" נלהבות. ההרגלים האלה, מונעים מתוך אמונות. אמנם אמונות תפלות אך אמונות. אותם אנשים מאמינים שמצד אחד סכנה מרחפת על ראשם, ומצד שני, יש בכוחם של אותם הרגלים להציל אותם מתוך אותה סכנה.

הרגל נוסף שעלול להפתיע את חלקכם, אך גם הוא מונע מתוך אמונה, הוא העישון. עישון סגריות או עישון סמים, היא דרך נוספת בה השטן מחבר אותנו לדברים פיזיים ומשעבד אותנו. תשאלו אדם מבוגר מדוע הוא מעשן, ואם הוא מספיק כנה הוא יגיד שהוא פשוט מכור. תשאלו ילד בן 16 מדוע הוא מעשן, ואם הוא מספיק כנה הוא יאמר, שזה נותן לו ביטחון. זה גורם לו להרגיש קול. שהוא מחזיק את הסיגריה קל לו יותר להתמודד עם "החיים". יותר קל לו לפתח שיחה, לפנות לבחורה, או סתם לשבת עם קבוצת חברים ולהגבר על המבוכה. הוא מאמין שהסיגריה היא פתרון לא רע לחלק מהבעיות הרגשיות שלו. אחרי זמן לא רב, הוא נעשה מכור למה שבסופו של דבר יהרוג אותו, או לפחות יקצר את חייו.

באותו הקשר ישנם הסמים. כיום ידוע לנו, שהשימוש המקורי בסמים היה מקושר לפולחן רוחני כלשהו. כל שימוש בסמים בעולם העתיק, נעשה בהקשר לעבודת אלילים מסוימת. גם היום, השימוש בסמים הוא חלק מפולחן של כתות רבות, ביניהן הרסטאמנים. אולם, בעולם החילוני המודרני, השימוש בסמים נעשה בחלקו בנפרד מפולחן דתי, אך עדיין מונע על ידי אמונות תפלות נסתרות או גלויות. אין לי שום כוונה להתעלם ממצוקות רגשיות שברובן מהוות בסיס לשימוש בסמים. אולם מאוחרי השימוש בסמים תמיד קיימת האמונה שבסמים יש מפלט או מקלט מהקושי שעימו מתמודד המשתמש. אולם גם כאן, המכור לסמים, מוצא נחמה זמנית במה שעתיד, ברוב המקרים להרוס אותו.

בפוסט הבא, אנחנו נבחן דרך הדבר של אלוהים את היחס של אלוהים לכל אחד מהשעבודים אותם ציינו.

הדרך החוצה מכישוף

אנשים שלקחו חלק בעבודת שטן וחוו את הכוח של השטן חייבים להיות מאוד נחושים בדעתם אם הם רוצים להשתחרר מזה ולהיות חופשיים. המאבק הרוחני לשחרור יכול להיות לעיתים מאוד אינטנסיבי. למרות זאת, חוויית השחרור המעשית אינה הסוף של הקונפליקט.

אדם שהתחייב במודע וללא עכבות לשטן, עדיין יחשב בעיני השטן כרכושו. השטן יבקש ללא הרף לחדש את שליטתו, וישתמש בכל שד אפשרי שנמצא תחת סמכותו. הקורבן לשעבר של השטן יצטרך את עזרתם של קבוצת מאמינים מסורים לעמוד יחד איתו בתפילה. הוא צריך עזרה ללמוד להתמודד עם לחצים, לדחות אותם ולחזור ולאשר את הפסוקים שמבטיחים שחרור וניצחון.

ישוע עצמו הוא המופת שלנו בעניין הזה. בכל פעם שהשטן תקף אותו עם פיתוי, הוא הגיב עם תשובה אחת, מספיקה לגמרי,

כי כתוב…
(מתי ד:11-1)

השטן לא יכול לענות לדבר הכתוב. כאשר אדם שועבד על-ידי השטן, המבצרים של האישיות שלו או שלה, נפלו. אחרי השחרור, על מנת להשיג חירות, חומת המגן חייבת להיבנות מחדש. ההכרזה התקופה של הפסוקים שמתאימים למצב הנוכחי, תבנה בהדרגה את החומה וההגנה הדרושה, כדי לשמור על חירות המאמין. מרגע שהחומות עומדות יציבות במקומם, הלחץ השטני לאט לאט דועך ולבסוף נפסק. השטן מספיק חכם להבין שאין טעם לשלוח את סוכניו למאבק שהוא אינו יכול לנצח בו.

כיצד אנשים יכולים להגן על עצמם מפני תרמית? ישנה רק דלת אחת שיכולה להוביל למלכות של אלוהים: ישוע, שהוא, “הדרך האמת והחיים” (יוחנן יד:6). כל אלה שמוצאים דרכם לתוך העל-טבעי דרך דלת אחרת מוצאים עצמם במלכות החושך, לא האור.

ישנו רק סטנדרט אחד לאמת. ביוחנן יז:17 ישוע אומר לאב,

“דברך אמת”

כל מה שאינו תואם את הכתובים הוא טעות. מהסיבה הזו חשוב שנלמד את האמיתות הבסיסיות והעקרונות של התנ”ך, כדי שתמיד נהיה מוכנים לבחון כל דבר שידרוש מאיתנו לחרוג מגבולות האמת.

ביטויים של התשוקה לשלוט

3 דרכים בהן התשוקה לשלוט באה לידי ביטוי:

1. מניפולציה
2. הפחדה
3. שליטה

המטרה של כישוף, בסופו של דבר, הינה שליטה. אנשים חלשים נוטים לבצע מניפולציות; אלו שמרגישים חזקים נוטים להשתמש בהפחדה. אבל בסופו של דבר, המטרה היא זהה; לשלוט – כלומר, לשלוט באחרים ולגרום להם לעשות את מה שאנחנו רוצים.

ביטויים של שליטה נמצאים במערכות יחסים בתוך משפחות. הבעל מפחיד את אשתו בהתפרצויות זעם, או אלימות. האישה מפעילה מניפולציה על בעלה באמצעות דמעות ורגשות פגועים, ולעיתים קרובות, על-ידי כך שהיא גורמת לו להרגיש אשם על מוגבלויותיו. הורים לעיתים תקופות מפחידים את ילדיהם, אבל ילדים יכולים להיות ממש אלופים בלהפעיל מניפולציות על הוריהם. כלי עיקרי למניפולציה הוא אשמה. האם עלולה להגיד לבנה: “אם אתה אוהב אותי, רוץ לחנות וקנה לי חפיסת סגריות,” הילד לומד שאם הוא לא יגיב באופן שבו אימו חפצה, זה יתפרש כסימן לכך שהוא אינו אוהב אותה. ברור מאליו ששליטה שכזאת ברגשות הילד תהא הרסנית.

כישוף יכול לפעול בכל כיוון אפשרי. ילד יבחר לגשת אל אימו ברגע שהיא מארחת אורחים בבית לבקש לצפות בתוכנית טלוויזיה האסורה עליו. הוא מבין שהוריו מבקשים להגן עליו מהשפעות רעות של תכניות טלוויזיה מסויימות, אולם הוא די בטוח שהיא לא תסתכן בכך שהוא עלול לחטוף התקף זעם מול האורחים.

מרגע שאנחנו לומדים לזהות את התשוקה לשלוט באחרים ככוח רע ומניפולטיבי, אנחנו נזהה את פעולתה בתחומים רבים שונים. זה יכול להיות מטיף דת שעומד על הבימה ואומר משהו כמו, “אלוהים הראה לי שישנם עשר אנשים כאן היום, שיתנו, כל אחד, 10,000 ש”ח”. או שהוא יראה תמונות סוחטות דמעות של ילדים מורעבים מארץ רחוקה, ומי שלא יגיב בחמלה ירגיש אשם. בפוליטיקה זה יכול להתבטא באופן בו מועמד מעורר בעדינות את נושא הגזענות או הקיפוח העדתי, במטרה לזכות בקולות.

בעסקים זה בא לידי ביטוי בניסיון לגרום לאנשים לרצות את מה שהם לא צריכים ולקנות את מה שהם לא יכולים להרשות לעצמם באמצעות שיווק אגרסיבי. בכל אופן כישוף זה רע. מרגע שאנחנו מזהים את האמצעים והדרכים בהם הכישוף פועל ומסווה עצמו, אנחנו מבינים שהתרבות שלנו כיום חושפת אותנו ללחץ הזה באופן תמידי.

ההבנה הזו מאירה את דבריו של שאול, המופיעים בשנייה לקורינתיים ד:4, באור חדש: “אֵל הָעוֹלָם הַזֶּה עִוֵּר אֶת שִׂכְלָם שֶׁל הַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים.” אנשים שבדרך קבע משתמשים במניפולציה או הפחדה כדי לשלוט באחרים, חושפים את עצמם לכבילות ולהשפעה של שד כישוף. אם דבר כזה קורה, הם לא יוכלו להתמודד עם אף אדם ללא הטקטיקות הללו. בשלב זה, לא רק הבשר נמצא בפעולה, אלא גם כוח על טבעי שיכול להביא את מי שהוא שולט בו לכדי עבדות רוחנית.

ראיתי את הכוח הזה בפעולה, במערכת יחסים בין אם ובת. אמא עלולה להחליט שביתה צריכה להתחתן עם גבר ממוצא מסוים או במעמד מסוים. אם הגבר בו בוחרת הבת אינו עונה על הקריטריונים של האם, רוח הכישוף באם תגרום לה לפעול באופן בו היא עלולה אף להטיל קללה על ביתה והחתן הפוטנציאלי.

לקללה יכול להיות ביטוי מילולי בסגנון, “הוא לעולם לא יפרנס אותך כראוי.” כתוצאה בני-הזוג ימצאו עצמם נאבקים ללא הרף נגד לחץ כלכלי ותסכול שהם אינם מצליחים למצוא כל סיבה ברורה לקיומו. השד של הכישוף יכול לפעול בעוד הרבה סוגים אחרים של מערכות יחסים. ייתכן שיהיה רועה קהילה שיבקש לשלוט בחבר קהילה או בקהילה שלמה. מנהל בחברה עלול לשלוט בעובדיו באמצעות הפחדה.