אנשים שלקחו חלק בעבודת שטן וחוו את הכוח של השטן חייבים להיות מאוד נחושים בדעתם אם הם רוצים להשתחרר מזה ולהיות חופשיים. המאבק הרוחני לשחרור יכול להיות לעיתים מאוד אינטנסיבי. למרות זאת, חוויית השחרור המעשית אינה הסוף של הקונפליקט.
אדם שהתחייב במודע וללא עכבות לשטן, עדיין יחשב בעיני השטן כרכושו. השטן יבקש ללא הרף לחדש את שליטתו, וישתמש בכל שד אפשרי שנמצא תחת סמכותו. הקורבן לשעבר של השטן יצטרך את עזרתם של קבוצת מאמינים מסורים לעמוד יחד איתו בתפילה. הוא צריך עזרה ללמוד להתמודד עם לחצים, לדחות אותם ולחזור ולאשר את הפסוקים שמבטיחים שחרור וניצחון.
ישוע עצמו הוא המופת שלנו בעניין הזה. בכל פעם שהשטן תקף אותו עם פיתוי, הוא הגיב עם תשובה אחת, מספיקה לגמרי,
כי כתוב…
(מתי ד:11-1)
השטן לא יכול לענות לדבר הכתוב. כאשר אדם שועבד על-ידי השטן, המבצרים של האישיות שלו או שלה, נפלו. אחרי השחרור, על מנת להשיג חירות, חומת המגן חייבת להיבנות מחדש. ההכרזה התקופה של הפסוקים שמתאימים למצב הנוכחי, תבנה בהדרגה את החומה וההגנה הדרושה, כדי לשמור על חירות המאמין. מרגע שהחומות עומדות יציבות במקומם, הלחץ השטני לאט לאט דועך ולבסוף נפסק. השטן מספיק חכם להבין שאין טעם לשלוח את סוכניו למאבק שהוא אינו יכול לנצח בו.
כיצד אנשים יכולים להגן על עצמם מפני תרמית? ישנה רק דלת אחת שיכולה להוביל למלכות של אלוהים: ישוע, שהוא, “הדרך האמת והחיים” (יוחנן יד:6). כל אלה שמוצאים דרכם לתוך העל-טבעי דרך דלת אחרת מוצאים עצמם במלכות החושך, לא האור.
ישנו רק סטנדרט אחד לאמת. ביוחנן יז:17 ישוע אומר לאב,
“דברך אמת”
כל מה שאינו תואם את הכתובים הוא טעות. מהסיבה הזו חשוב שנלמד את האמיתות הבסיסיות והעקרונות של התנ”ך, כדי שתמיד נהיה מוכנים לבחון כל דבר שידרוש מאיתנו לחרוג מגבולות האמת.