כשהשטן על ליבך חלק ב'

בפוסט הקודם השתמשנו בדוגמא של החייל שנשא את הקמע על צווארו, על מנת להראות כיצד השטן מבקש לשעבד אותנו או לקשור אותנו לדברים שיכולים לנתק אותנו מאלוהים. ובמקום להשיג ברכה והגנה (שלשמם אנו נושאים את הקמע) אנחנו משיגים ניכור ודחייה מהאל היחיד שיכול באמת להגן עלינו. ברקע של כל הנושא הזה, עומד נושא הרבה יותר גדול שבין אם נהיה מודעים לו ובין אם לו, יש לו השפעה ניכרת על חיינו. הנושא הזה הוא: ברכות וקללות. ישנם 2 כוחות הפועלים בחייו של כל אדם: ברכה וקללה. האחד מועיל והשני מזיק. כדי ליהנות מברכותיו של אלוהים ולהיות מוגנים מפני קללה, עלינו להבין כיצד הכוחות האלה פועלים. רבים מאיתנו אינם מבינים כיצד כוחות אלה פועלים, אבל בהחלט מודעים לפעולתם, לכן אנו מנסים לעיתים, וברוב המקרים, בדרכים לא יעילות להישמר מקללות ולעורר את הברכות. אולם הדבר של אלוהים עוזר לנו להבין את התחום הזה, ומראה לנו בבירור איזה דברים אנחנו יכולים לעשות על מנת להרחיק את הקללות, ולמשוך את הברכות.

"וְהָיָה, אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם; וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן, עַל כָּל־גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃ וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ; כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ." (דברים כח, 1-2)

בספר דברים פרק כח ישנם 68 פסוקים המוקדשים לברכות ולקללות שיכולות לבוא על אדם. רשימה ארוכה שמתחילה בברכות של אלוהים, ומסתיימת בקללות של אלוהים. בפסוק הנ"ל שפותח את הפרק הזה, אנחנו רואים את התנאי המרכזי לברכה של אלוהים: "לשמוע ולציית לקול של אלוהים." למרות שהדת לרוב יכולה להפוך את מערכת היחסים שלנו עם אלוהים למורכבת ומסובכת, התנאי הבסיסי והפשוט הזה לברכה של אלוהים אינו משתנה לאורך כל התנ"ך והברית החדשה: אם אתה רוצה את הברכה של אלוהים, תתחיל לשמוע לקולו ולציית לו.

דרך אחת טובה לברר מה הקול של אלוהים אומר, היא לפנות להיכן שהקול שלו נשמע הכי הרבה, התנ"ך והברית החדשה. על מנת לדעת מה אלוהים דורש, מה אלוהים אומר, מה הן מצוותיו ומפני מה הוא רוצה שניזהר, עלינו לפנות לדבר של אלוהים. לא רבנים, ולא קבליסטים ולא שום נציג רוחני של כל זרם רוחני יכול לעזור לך להישמר מקללות, ולהיכנס לברכות של אלוהים. אלוהים מעולם לא ציווה עלינו בדברו לשמוע ולציית לאנשים, אלא אם כן הם דיברו בשמו. כמו כן בפסוק הנ"ל שציטטנו מספר דברים, אלוהים פונה אל כל אחד מאיתנו באופן אישי, "והיה אם שמוע תשמע…" אלוהים פונה אליך, כן אתה! אם אתה שמוע תשמע אותו, לא אם מישהו אחר ישמע אותו בשבילך. אם אתה לא תשמע אותו, או תשמע לקולו, אתה תהיה אחראי לשאת בתוצאות. אם אתה מוכן לשים על גופך קמע כזה או אחר. אם אתה מוכן לקיים סדרה של מעשים שאמורים לשפר את מצבך, רק בגלל שהרב אמר לך, אתה אינך מקשיב לקול של אלוהים, אתה מקשיב לקול של בני אדם.

"וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי; וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה." (ישעיהו כט, 13)

האם אתה הולך לפי מצוות אנשים? האם אתה מתנער מהאחריות להקשיב לקול של אלוהים? דע לך שהתוצאה הישירה של כך היא שהלב שלך רחוק מאלוהים. אלוהים מעוניין בלב שלך. הוא מעוניין בכל שהלב שלך יהיה מכוון אליו. שהלב שלך יהיה רגיש לתדרים בהם אלוהים משדר, לא בני אדם. אם תפתח את ליבך לאלוהים, אתה במהרה תגלה שהוא מדבר אחרת ממה שבני אדם מדברים. שהוא נשמע אחרת ממה שהרבנים נשמעים. שהדרישות שלו הן שונות. בזמן שאנשים מלומדים, יבקשו לראות אצלך מעשים חיצוניים, אלוהים יבקש לראות כיצד הלב שלך משתנה. בזמן שאנשים מלומדים יבקשו לאלף אותך, אלוהים יפעל בתוכך וישנה אותך מבפנים. אבל לשם כך, אתה חייב להסכים לשמוע את קולו.  אלוהים דורש מכל אחד מאיתנו להקשיב, ובבוא העת, הוא יבקש מכל אחד מאיתנו הסבר מדוע לא הקשבנו.  

הדבר הראשון שנבקש להקשיב לו מהקול של אלוהים, כלומר מדבר אלוהים, הוא היחס שלו לעובדה שיכולים להיות לנו אלוהים אחרים  מלבדו. את הנושא הזה נרחיב בפוסט הבא.