כפרת עוונות > איך אני אדע שאלוהים סלח לי? | פילוסופיה, אלוהים והמימד העל-טבעי | iCast

 

 

 

 

כפרת עוונות > איך אני אדע שאלוהים סלח לי? | פילוסופיה, אלוהים והמימד העל-טבעי | iCast.

כפרת עוונות

עכשיו כשנגמר יום כיפור, איך אני באמת יכול לכפר על החטאים שלי?

מלכי ישראל מימי התנ"ך | דוד המלך

דוד, איש כלבבו של אלוהים

המלך הבא שנעסוק בו הוא דוד, איש כלבבו של אלוהים. משך שנים, דוד נמלט משאול, שרדף אותו בלי הרף. למרות זאת, דוד צלח את התקופה הזו בהצלחה. בסופו של דבר, הייתה לו עדות נהדרת:

יִגְמְלֵנִי יְהוָה כְּצִדְקִי; כְּבֹר יָדַי, יָשִׁיב לִי׃
כִּי־שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהוָה; וְלֹא־רָשַׁעְתִּי, מֵאֱלֹהָי.
(תהילים יח, 20-21)

ההצלחה של דוד שינתה את גישתו

עם זאת, כעבור זמן, דוד השתנה, וכמו כן גם שירתו:

חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ; כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, מְחֵה פְשָׁעָי׃
הַרְבֵּה (הֶרֶב) כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.
(תהילים נא, 3-4)

מה קרה? מאיפה בא השינוי?

דוד חווה הצלחה מסחררת. ממלכתו התבססה ברחבי ארץ ישראל, הוא ניצח את כל אויביו ונהנה מפרות ההצלחה שלו. הוא כבר לא יצא להלחם בעצמו. הוא נשאר בארמון בירושלים ונהנה מכל התענוגות שעמדו לרשותו כמלך.

לכן הוא לא היסס לשכב עם בת-שבע, אשת אוריה חברו. הוא גם לא היסס להזמין את רציחתו על-מנת לכסות את חטאו. בשעת ההצלחה של דוד, הוא שכח לגמרי את העקרונות על-פיהם הוא חי בטרם היה מלך.

אני מודה לאלוהים שכעבור זמן, דוד שב לאלוהים ואלוהים סלח לו על חטאיו. למרות זאת, חטאיו של דוד הטילו צל אפל על כל צאצאיו מדור לדור. אלוהים הזהיר אותו בפי שמואל:

וְעַתָּה, לֹא־תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד־עוֹלָם; עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי, וַתִּקַּח, אֶת־אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי, לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.
(שמואל ב' יב, 10)

חשוב שנזכור כי סליחת אלוהים אינה בהכרח מבטלת את תוצאות החטאים שלנו.

קורבן אלוהי לסליחת חטאים

חטא = מוות

לאורך הכתובים, הן בתנ“ך והן בברית החדשה, מודגש כי התוצאה הסופית של החטא היא מוות. ביחזקאל יח, 4 אומר אלוהים,

”הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת.“

באיגרת יעקב א, 15 השליח אומר,

”וְהַחֵטְא כִּי נִׁשְלַם יֹולִיד אֶת הַמָּוֶת.“

כאשר ישוע הפך מזוהה עם החטאים שלנו, מותו, שהוא הפועל היוצא של החטא, היה בלתי נמנע. כאישור לכך, אומר הכותב בעברים ב, 9 כי

”יֵׁשוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים…מִפְּנֵי עֻנּותֹוֹ עַד מָוֶת לְמַעַן אֲׁשֶר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלהִֹים אֶת הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם.“

מותו היה תוצאה בלתי נמנעת של החטא האנושי שהוא לקח על עצמו. הוא נשא את החטאים של כל בני־האדם, ולכן מת את המוות לו ראויים בני־האדם, על־פי חוקי התורה.

בתמורה מציע ישוע לכל מי שמקבלים את קורבןההחלפה שלו את מתנת חיי הנצח. ברומיים ו, 23 שאול מציב את שתי האפשרויות זו בצד זו:

כִּי שְׂכַר [גמול צודק] הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלהִֹים [שלא ניתן להרוויחה] הִיא חַיֵּי הָעֹולָמִים בַּמָּשִׁיחַ יֵׁשוּעַ אֲדנֵֹינוּ.

כך ניתן לסכם את ההיבט הרביעי של ההחלפה:

  • ישוע מת את מותנו כדי שאנו ניקח חלק בחייו.

כפרת עוונות — פרק ד'

כפרת עוונות = הצלת נפשות

אלוהים לא סיפק פתרונות שונים ורבים לאינסוף הבעיות של האנושות. תחת זאת, הוא מציע לנו פתרון אחד כולל, שהוא התשובה שלו לכל בעיה. אנו עשויים לבוא מרקע שונה, כל אחד מאיתנו נושא את עול הצרכים המיוחדים שלו, אולם על־מנת לקבל את הפתרון של אלוהים, על כולנו לעשות את דרכנו אל אותו המקום: הצלב של ישוע.

התיאור השלם ביותר של מה שהושלם על הצלב ניתן ביד הנביא ישעיהו, שבע־מאות שנה לפני שאירע הדבר בפועל. בספר ישעיהו נג, 10 מתאר הנביא את עבד יהוה, שנפשו הועלתה לאלוהים כקורבן חטאת. כותבי הברית החדשה מסכימים פה אחד בזיהוי העבד המסתורי הזה עם ישוע. המטרה האלוהית שהושלמה בקורבן שלו, מסוכמת בישעיהו נג, 6:

כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ.

לפנינו הבעיה הכלל־עולמית היסודית של האנושות כולה: כל אחד מאיתנו פונה לדרכו שלו. ישנם הרבה סוגי חטאים שרבים מאיתנו מעולם לא ביצעו, כמו רצח, ניאוף, גניבה וכן הלאה. אולם יש חטא אחד משותף לכולנו: פנינו איש לדרכו. בכך הפנינו את גבנו לאלוהים. המילה שתסכם זאת הינה “עוון”. המקבילה הקרובה לה ביותר אולי תהא “מרד”, לא כנגד אדם, אלא כנגד אלוהים.

מה זה "עוון" בתנ"ך?

המילה “עוון” בתנ”ך משמעה לא רק פשע, אלא גם העונש או התוצאות האיומות שהפשע נושא בחובו. בספר בראשית ד, 13 למשל, לאחר שאלוהים חרץ משפט על קין בגלל רצח אחיו, אמר קין: “גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא.” משמעות המילה “עוון” אינה רק ה”פשע” של קין, אלא היא נושאת בחובה גם את ה”עונש” שהפשע הביא עליו.

בספר ויקרא טז, 22 אומר אלוהים בנוגע לשעיר לעזאזל המשולח ביום כיפור:

וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה.

שעיר לעזאזל

באופן סמלי, נשא העז לא רק את הפשעים של ישראל, אלא גם את כל תוצאות פשעיהם.

בספר איכה פרק ד’ המילה “עוון” מופיעה פעמיים על שתי משמעויותיה. בפסוק 6: “עֲוֹן בַּת עַמִּי.” ושוב בפסוק 22: “…עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן.” בשתי הפעמים המילה “עוון” מתארת גם את החטא וגם את העונש שבא בעקבותיו. אם כן, משמעותה השלמה של המילה “עוון” היא לא רק “חטא”, אלא היא גם כוללת את כל התוצאות האיומות שמביא משפט האלוהים עקב החטא.

כך גם בהקשר היותו של ישוע קורבן על הצלב. ישוע עצמו לא היה אשם בשום חטא. בישעיהו נג, 9 אומר הנביא,

“לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו.”

אולם בפסוק 6 הוא אומר,

“יהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ.”

ישוע לא נושא רק  את הפשעים שלנו. הוא גם נושא את התוצאות האיומות של הפשעים הללו. כמו השעיר לעזאזל שהיווה ייצוג שלו, הוא נושא אותם הרחק, כך שלא ישובו לעולם.

כפרת עוונות — פרק ב'

החטא, המוות והכפרה

וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת.
(בראשית ב, 17)

הכל התחיל בראשית עם אדם וחוה

שימו לב לנאמר פה,

ביום אכלך ממנו מות תמות.

כיצד חדר המוות לאנושות?

על־פי הבנתנו את מושג המוות, אדם חי יותר מ־900 שנים אחרי שהפר את הציווי של אלוהים. אולם באותו יום בו חטא אדם, הוא נדחה מהנוכחות של אלוהים חיים. בעקבות כך מוות חדר לאנושות. מרגע שרוחו של אדם התנתקה מאלוהים בעקבות החטא, חייו הפיזיים היו כסוללה שהלכה והתרוקנה. היא המשיכה לעבוד לזמן מה אך לבסוף היא התרוקנה לגמרי. בדרך זו הכתובים מסבירים לנו הן את הניכור מאלוהים והן את המוות שחדר לאנושות בעקבות החטא. אולם מעבר לאבחון הבעיה, הכתובים גם מספקים פיתרון.

הפתרון לבעייה אנושית: כפרת עוונות

כל ספרי התנ”ך קשורים סביב נושא הכפרה. הכפרה משיבה את האדם החוטא לאלוהים, ומעניקה לו חן. הכפרה היא התפייסות מושלמת בין אלוהים לבין האדם החוטא שהורחק מהנוכחות של אלוהים. זהו איחוד מחודש בין אלוהים ובני אדם.

בספר ישעיהו פרק נג’ מופיעה נבואה שבה מסופר על עבד יהוה שדרכו אלוהים מספק שלום לבני אדם חוטאים. אנו מזמינים אתכם לבחון את דברי הנבואה הזו, שבהמשך עוד נחזור ונתעמק במשמעות שיש לה עבורנו:

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה׃ וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׃ כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ׃ נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו, כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל, וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו׃ מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ; כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ׃ וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו; עַל לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו׃ וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי, אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ, יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים; וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח׃ מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע, בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים; וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל׃ לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים, וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל, תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה; וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ.
(ישעיהו נג, 4־12)

תולדות החטא האנושי – חלק 1

מדוע בני אדם סובלים בעולם הזה?

אינספור ספרים נכתבו אודות הסבל האנושי. אמונות שונות ומשונות נוסדו על בסיס היומרה שנמצא בידם הפיתרון לסבל זה. כתות שונות ודתות שונות מבטיחות שאם רק נצטרף לשורותיהן נמצא מפלט מהסבל השורר בעולם. פילוסופים והוגים שונים עוסקים בשאלת הסבל האנושי במטרה למצוא לכך הסבר אנטלקטואלי מניח את הדעת. אולם ישנו ספר יחודי, שהוא שונה מכל ספר אחר באופן בו הוא מאבחן את מקור הסבל האנושי: ספר הכתובים- התנ"ך והברית החדשה.

התנ"ך והברית החדשה הם ספרים ייחודיים, משום שהם מציגים את שורש הבעיה האנושית, באופן ששום ספר דתי או פילוסופי אחר לא עושה. פילוסופים, הוגי דעות ומנהיגים רוחניים מסבירים את הרוע בדרכים שונות ומתוחכמות, ספר הכתובים הוא המקור היחידי בעולם בו מצוי האבחון המדויק לבעיית הסבל האנושי- חטא.

אבחון המחלה, והטיפול הדרוש

טיפול רפואי בגוף האדם תמיד מצריך סדר פעולות קבוע; ראשית אבחון המחלה, ורק אחר כך ניתנים הטיפול או התרופה. הרופא בודק קודם כל את החולה ומנסה לקבוע את סוג המחלה ומקורה, רק לאחר סיום שלב זה הוא יכול להתחיל להגיש את הטיפול הרפואי.

אלוהים מטפל במצוקות הרוחניות והנפשיות שלנו בסדר דומה. לפני שהוא מגיש לנו את התרופה הוא מאבחן את המצב. המקור העיקרי לכל מחסור, סבל ומצוקה אנושית הוא החטא. בעולם כיום, קיימים אינספור פתרונות והצעות לריפוי מצוקות הנפש, אולם אף אחד מהם אינו מטפל בשורש הבעיה- החטא. פתרונות שונים אלה מספקים רק כיסוי, לפצעים עמוקים. למרות שמבחוץ כיסוי זה עלול להיראות מרשים, מבפנים הפצעים עדיין זועקים למרפא.

טבע החטא האנושי

אם אלוהים ברא אותנו כיצד יתכן שאנחנו חוטאים?

קודם כל חשוב להבין שאלוהים מעולם לא תכנן שנחטא, אולם הוא ברא אותנו בצלמו ובדמותו. אחת המשמעויות של כך הינה שאלוהים העניק לנו רצון חופשי לבחור. אחד הדברים שניתן ללמוד ממערכות היחסים של אלוהים עם אנשים שונים בתנ"ך הוא שאלוהים לעולם אינו כופה את עצמו עלינו. כאשר אלוהים נכנס למערכת יחסים עם אדם כלשהו הוא מציב בפני אדם זה תנאים, אם אותו אדם מעוניין להענות להזמנה של אלוהים למערכת יחסים זו עליו לקבל את התנאים של אלוהים. אולם, אם אנו נענים להזמנה של אלוהים להיכנס למערכת יחסים עימו ואנחנו לא עומדים בתנאים שהוא הציב, מעשינו מתפרשים כחטא כלפיו. כזה הוא הסיפור של אדם. אלוהים ברא את אדם, אולם אדם קיבל הזמנה מיוחדת מאלוהים להיכנס לגן עדן. כתוב בספר בראשית:

"וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר."
(בראשית ב, 8)

כאשר אלוהים שם את אדם בגן עדן, אדם היה חופשי להינות מכל השפע שהיה בגן הזה. האחריות של אדם בגן עדן הייתה לעבוד ולשמור על הגן והאיסור היחיד שהיה לאדם היה לאכול מפרי עץ הדעת. נוסף לכל זה, אדם נהנה ממערכת יחסים קרובה ואינטימית עם אלוהים וממפגשים תכופים עימו. אולם מרגע שאדם עבר על האיסור של אלוהים חטא חדר לחייו.

הברית החדשה מסבירה היטב מה היו ההשלכות של חטא זה על האנושות כולה:

לָכֵן כַּאֲשֶׁר עַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד בָּא הַחֵטְא לָעוֹלָם וְהַמָּוֶת בְּעֵקֶב הַחֵטְא וְכֵן עָבַר הַמָּוֶת עַל־כָּל־בְּנֵי אָדָם מִפְּנֵי אֲשֶׁר כֻּלָּם חָטָאוּ.
(רומים ה, 12)

כשם שאלוהים לא תכנן שנחטא, הוא גם לא תכנן שנמות. אולם מרגע שהחטא ובעקבותיו המוות חדרו למין האנושי נוצר בנו צורך חדש, הצורך בישועה.