מיוחד ליום ירושלים – עבר, עתיד, הווה ו… מתנה לכבוד יום ירושלים

לכבוד יום ירושלים: ניתן להזמין במתנה את הספר מאת לידיה ודרק פרינס: על עיר ואם.
שלחו הזמנות ל- dprinceblog@gmail.com

תכנית האלוהים לירושלים פודקאסט פרק ה': בית מאהבי

שלב 7: "בית מאהבי"

לאחר שישוע יירד באופן אישי על הר הזיתים – הוא יתחיל ליצור קשרי ידידות עמוקים עם שארית ישראל. הוא יתוודה אליהם בדמותו האנושית, כרועה שלהם שהקריב את החיים שלו בשבילם. ע"פ הנביא, בני-ישראל יביטו בפליאה בסימני הצליבה בידיו וישאלו אותו: "מה המכות האלה בין ידיך" וישוע יענה להם: "אשר הוכיתי בית מאהבי".

זה מיוחד מאוד שישוע משתמש במילה "מאהבי", הכוונה פה היא לא לאלו שאני אוהב, אלא לאלה שאוהבים אותי. לאחר אלפיים שנה שדחינו אותו, ישוע מודיע לעמו שהוא רואה את האהבה שבליבם אליו – מדהים!

שלב 8: טיהור וחידוש

לפי דברי זכריה הנביא:

ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית-דוד וליושבי ירושלים לחטאת ולנידה.

לפי דברים אלו תחל בישראל תקופה של טיהור רוחני והתחדשות לארץ ולעם היושב בה. כל צורה של אלילות ועבודה זרה ותרמיות דת יאבדו, וכל מי שיבקש לעסוק בדברים האלו יומת. בגלל כל התהליכים האלו ירושלים תהפוך להיות עיר קודש- לא בשמה לבד אלא באמת ובתמים. בשלב הזה לא יהיה תוקף יותר לדרך שבה נהגו להבדיל בין קדוש לטמא ובין כשר ללא כשר כל מה שיהיה בעיר יהיה קדוש – לא משנה עד כמה צנוע השימוש בו.

כפי שזכריה אומר:

והיה כל סיר בירושלים וביהודה קודש ליהוה צבאות ובאו כל הזובחים ולקחו מהם ובישלו בהם.

שלב 9:

כעת אנחנו עומדים לפני השלב האחרון, השלב התשיעי אותו מגדיר הנביא כך:

והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד.

מלך אחד על כל הארץ – המשיח ימשול כמלך שכל האומות תחתיו וירושלים היא המרכז ממנו הוא מולך. כשם שמלכיצק בימי אברהם – שלט בירושלים והיה לכוהן אל עליון. כך ישוע יאחד באישיותו
‎את שני התפקידים – מלך וכוהן.

‎כמלך, ישוע המשיח יהיה גם שופט צדק. אחת הפעולות הראשונות שלו תהיה לקרוא לפניו את כל האומות למשפט בבשורה ע"פ מתי שבברית החדשה ישוע אומר לנו: "והיה כי יבוא בן-האדם (הכוונה לישוע) בכבודו וכל המלאכים עמו וישב על כיסא כבודו: ונאספו לפניו כל הגויים והיפריד בינהם כאשר יפריד הרועה בין הכבשים ובין העתודים: והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו" החלוקה ההזאת בין הכבשים לעתודים תתבצעה לפי האופן בו אומות אלו התייחסו ליהודים בתקופה בה ירדפו תחת שלטון צורר המשיח.

לכבשים אשר גילו רחמים כלפי היהודים בתקופה זו יאמר המשיח: בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן היוסד העולם… "מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלו לי עשיתם"

לעתודים שסירבו לגלות רחמים ולדאוג ליהודים, יאמר המשיח: לכו מעלי ארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ומלאכיו… מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלו גם לי לא עשיתם.

אומות הכבשים יקחו חלק בממלכתו של ישוע, ואומות העתודים יודחו ממנה.

כך תיווסד ממלכתו של המשיח, שתתעלה על ממלכת שלמה גם בפאר שלה וגם בברכה שלה.

תכנית האלוהים לירושלים – פודקאסט – פרק ג': דמותו של צורר

קווים לדמותו של צורר המשיח

‎זכריה מכנה את צורר המשיח רועה אליל. בברית החדשה קוראים לו: איש החטאה, בן האבדון, צר המשיח, וגם החיה. קשה לחזות את התפקיד המדויק שיגלם צורר המשיח בשלב זה של הדרמה שלנו.
‎הוא יהיה אדם בעל אינטיליגנציה וכריזמה יוצאות מן הכלל, והוא יגיע לעמדת שליטה בפוליטה העולמית בנסיבות מוזרות ודרמתיות.

השפעת הצורר על הגוים ועל ישראל

לצורר המשיח הזה תהיה יכולת מניפולטיבית מסתורית להשפיע על אנשים ואומות. הוא ינהל משא ומתן כלשהוא עם ישראל כפי שכתוב בספר דניאל, שיאפשר להם לבנות מקדש בינלאומי בירושלים. מהלך זה יגרום למיליוני יהודים בעולם להעריץ אותו. בעצם בגלל הבניה המחודשת של בית-המקדש רבים יראו בו את המשיח למרות שאין לזה כל בסיס בכתובים.

בסופו של דבר התרמית של צורר המשיח תחשף, הוא יפר את הברית עם ישראל, מהאיגרת אל התסלוניקים ומספר התגלות אנחנו לומדים שהוא ידרוש לשבת במקדש ושיסגדו לו כאלוהים. כמובן שכל יהודי כנה ידחה את הדרישה הזאת.

אכזריותו של הצורר כלפי העם היהודי

צורר המשיח יתאכזר לאומה היהודית. לא סתם בברית החדשה קוראים לו החיה. הוא ישתמש בהשפעה הבינלאומית שתהיה לו כדי לעורר מלחמה נגד מדינת ישראל ולהביא לרדיפה של יהודים בכל העולם.

אנחנו לא ננסה כאן לפענח את כל התעתועים והתרמיות הדיפלומטיות של צורר המשיח, נעבור הלאה לתוצאה הסופית שכבר הקראנו אותה בשידור הקודם ונאספו עליה כול גויי הארץ.

גורלה של ירושלים בעידן הצורר

בסופו של דבר זכריה אומר: ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה. למעשה אסון מחריד יפקוד את הארץ שלנו כולה. שניים מכל שלשה בארץ יהרגו. והשליש הנותר בחיים, בחסד של אלוהים, יכירו באלוהים כמושיע וכגואל שלהם. דברים קשים אלו יהיו בשיא של התקופה לה ירמיהו קורא: "עת צרה היא ליעקב". המלאך גבריאל אמר לנביא דניאל: והיתה עת צרה אשר לא נהיתה… עד העת ההיא.

הבטחות אלוהים על-פי הנביאים

אבל גם דניאל וגם ירמיהו מבטיחים לישראל ישועה שלמה ומוחלטת. ירמיהו בהמשך דבריו אומר "וממנה יוושע". והמלאך גבריאל בהמשך דבריו אומר לדניאל: "ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר." אלה הכתובים בספר הם הידועים והנבחרים מראש לאלוהים- והם השליש הנותר המוזכר בנבואת זכריה. אז השלב השלישי מסתיים בהבטחה לישועה, וכאן נסיים את השידור הזה.

תכנית האלוהים לירושלים – פודקאסט – פרק ב': ממשלת האומות

ממשלת האומות

דוד אומר בספר תהילים "ליהוה המלוכה והוא מושל בגויים". כך אלוהי ישראל מודיע שהסמכות שלו נפרשת על כל האומות.

אלוהים מינה מלך שהוא בחר בעצמו והוא אומר עליו: "אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ". על אף ההתנגדות והדחייה של העולם לישוע, אלוהים מודיע: "ואני נסכתי מלכי על ציון הר קודשי". אלוהים שולח אזהרה רצינית לכל שליטי האומות והוא דורש שייכנעו למלך שבחר וזה מה שהוא אומר:

"ועתה מלכים השכילו … נשקו בר (הכוונה בלנשק זה להראות כבוד למלך ולקבל את מרותו, הכוונה בבר- זה בן, ישוע הוא בן אלוהים) נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו…

קיבוץ גלויות – מעשה ידי האל

נתחיל את מערכה ג' בהיתערבות המכריעה של אלוהים בהיסטוריה: קיבוץ עם ישראל חזרה לארצו.

ב-14 במאי 1948, לאחר עשרות שנים של מאבקים, נולדה מדינת ישראל. אינספור נבואות התנ"ך שדיברו על התקופה הזאת, כולן ללא יוצא מן הכלל צפו דבר אחד: נוכחות בני-ישראל בארצם כאומה. כל עוד שלא שבנו להתקיים כאומה, אף אחת מהנבואות האלו לא יכלה להתגשם במלואה. אבל כעת הדרך נפתחה להתגשמות המלאה של כולן.

נבואת זכריהו

בפרקים האחרונים של ספר זכריה ישנה נבואה כוללת ביותר, על אחרית הימים הללו. נשתמש בנבואה זו כדאי להציג לפניכם שלב אחר שלב את האירועים המרכזיים שעתידים להתרחש בירושלים.

אלוהים הוא זה אשר נטה את השמיים וייסד את הארץ, יש לו שליטה מוחלטת ביקום. אלוהים הוא זה שיצר את רוח האדם, הוא מכיר את בני-האדם את הגישות שלהם והמניעים שלהם. ולכן יש ביכולתו לחזות מראש ולשלוט בדיוק מושלם באירועים הצפויים להתרחש. את הנבואה של זכריה אנחנו נחלק לתשעה שלבים:

התגובה הערבית‎

בשלב הראשון יש את התגובה הערבית. אלוהים אומר בספר זכריה:

"הנה אנוכי שם את ירושלים סף רעל לכל העמים סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלים."

התוצאה הראשונית והמיידית שהייתה לכל העמים סביב, לתקומתה של מדינת ישראל, הייתה תגובה אלימה שהביאה למצור על ירושלים. ברור ששלב ראשון זה בנבואה כבר התגשם. מייד כשהוקמה מדינת ישראל כל המדינות סביב: לבנון, סוריה, עירק, ירדן, ערב-הסעודית ומצרים הכריזו עלינו מלחמה ונערכו להשמיד אותנו. במשך כחודשיים ירושלים היהודית הייתה תחת מצור וכמעט הוכנעה בגלל הרעב. גורל העם שלנו היה תלוי במצור הזה, אם ירושלים הייתה נופלת מדינת ישראל לא הייתה שורדת.

אבן מעמסה לכל העמים

בשלב השני ירושלים היא אבן המעמסה. אלוהים אומר בספר זכריה:

והיה ביום ההוא אשים את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים כל עומסיה שרוט ישרטו"

בשלב זה בנבואה אלוהים מדבר על "כל העמים"- לא רק אלו הסובבים את מדינת ישראל. כל אומות העולם יתערבו בבעיית ירושלים שאלוהים קורא לה אבן מעמסה, אך למרות זאת אף אחת מהן לא תוכל לפתור אותה. באופן חלקי גם זה התממש כבר. ב-1947, ו-1948 ניסתה הממלכה הבריטית המאוחדת להעמיס את האבן, ולפתור את בעיית ירושלים. אבל מאותו רגע בריטניה ניזוקה קשה. ואפשר לעקוב אחרי ההתפוררות של הממלכה הבריטית מנקודה זו ואילך. כשבריטניה הניחה את האבן הרוזן השוודי ברנאדוט ניסה לשמש מתווך- ונרצח.  כך האבן נמסרה לאו"ם – המייצג את כל העמים, וירושלים הפכה לסוגייה הקשה ביותר בפוליטיקה הבינלאומית.

אזהרה חמורה

אלוהים הזהיר בפסוק שקראנו, כל אומה, כל ממשלה, וכל פוליטיקאי שיבקש למצוא פיתרון אנושי בלבד לירושלים – שרוט ישרט.

כל האומות נגד ירושלים

בשלב השלישי כל האומות נגד ירושלים. והנביא זכריה אומר:

ונאספו עליה [הכוונה לירושלים כמובן] כל גויי הארץ.

בזמן שאנחנו מקליטים את השידור הזה, השלב הזה בנבואה טרם התממש. אבל האפשרות שזה יקרה בקרוב היא בהחלט לא קלושה.

ב-1947 כשהצביעו האומות המאוחדות לראשונה בעד הקמת מדינת ישראל, הם אימצו את ההחלטה להפקיד את העיר ירושלים בשליטה בינלאומית. ההחלטה הזאת מעולם לא יצאה לפועל, אבל היא גם מעולם לא בוטלה. אם פתאום יחליטו האומות המאוחדות לממש את ההחלטה הזאת ויתבעו שישראל תמסור לידיהם את השליטה בירושלים. סביר להניח שישראל כשלב ראשון תסרב ואז מה? אם האו"ם ירכז צבא בינלאומי כדאי לכפות את החלטתו אז התוצאה תהיה בדיוק מה שהנביא זכריה ניבא: ונאספו עליה כל גויי הארץ.

אנחנו לא אומרים שזה מה שיהיה בדיוק, זו רק אפשרות אחת מיני רבות כיצד מתקפה עולמית כזאת יכולה לבוא על ירושלים. רק אלוהים בחכמתו האינסופית יכול לחזות בוודאות מוחלטת איך השתלשלו האירועים. אך דרך הדבר של אלוהים אנחנו יכולים לקבל מושג לגבי הדברים הבאים: בהמשך השלב הזה מאחורי הקלעים אורבת דמותו הזדונית של צורר המשיח, ומנקודה זו נמשיך בשידור הבא.

תכנית האלוהים לירושלים – פודקאסט פרק א

תכנית האלוהים לירושלים

ברוכים הבאים לפודקאסט של דרק פרינס ישראל. אנו שמחים שהצטרפתם אלינו לשידור.

היום אנחנו מתחילים בסדרה שבעיקר תעסוק בירושלים. לירושלים תפקיד חשוב בתכנית של אלוהים, גם לישראל וגם לעולם. את התכנית הזו של אלוהים אציג כדרמה בת 3 מערכות שאותן מביים אלוהים בעצמו. לכל מערכה נושא ייחודי וכולן מתרחשות בירושלים. נתחיל במערכה א' ולשם כך נשוב לימי דוד ושלמה.

הברכה של אומה מאוחדת תחת אלוהים

הנושא של מערכה א הוא: הברכה של אומה המאוחדת תחת אלוהים. השיא של תקופת דוד ושלמה הוא מקדש שלמה. הפאר של בית-המקדש בימיו עולה על כל דמיון. בית המקדש עמד במרכז עם ישראל שנהנה בימי שלמה משלום, שגשוג ושפע שאין מקבילים להם בהיסטוריה האנושית. אלוהים נתן לבני-ישראל שגשוג שכזה למטרה מסוימת! בני-ישראל לא נהנו מהברכה הזאת רק לתועלתם האישית. אלוהים תכנן שהעדות לברכה הזאת, של עם-ישראל המאוחד תחתיו, תצא מירושלים ותגיע לכל האומות.

דוד שעשה את רוב ההכנות לבניית בית המקדש אמר בזמן ההכנות:

"…והבית [הכוונה לבית המקדש] לבנות ליהוה להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות."
(דברי הימים א' כב, 5)

בשיא שלטונו של שלמה אנחנו רואים איך המטרה הזאת נשלמת. שמו של שלמה ופאר ממלכתו מגיעים רחוק, ומבקרים מכובדים מכל הארצות, וביניהם מלכת שבא באים לירושלים לחזות בעיניהם בתפארת המקדש בעושר שלמה, בחוכמתו ובשגשוג של בני-ישראל.

התפלגות הממלכה

התפארת של ממלכת שלמה לא האריכה ימים. שלמה בסוף ימיו התחיל לפזול לאלילים של נשותיו וכאשר מת התפלגה הממלכה וכל המבנה התערער מהיסוד. החלק הצפוני של הממלכה המפולגת נקרא ישראל. ממלכת ישראל נעקרה מאדמתה בידי אימפריית אשור והוגלתה אל העמים סביב. מאוחר יותר החלק הדרומי של הממלכה הנקרא יהודה, שירושלים בירתה, הובסה בידי ממלכת בבל. ירושלים ובית-המקדש המפואר נחרבו! ואנשי יהודה הוגלו לבבל.

שיבת יהודה לירושלים

לאחר 70 שנה החלו לאט לאט, שארית יהודה לשוב לירושלים ולשטחים המקיפים אותה. לאורך חמש המאות הבאות המדינה היהודית שבה ונוסדה, והיא ידועה בשמה "מדינת החשמונאיים". מאבקיה של מדינה זו בצל האימפריות הפגאניות השונות הגיע לשיא מול רומא. ובנקודה זו הבמה כבר ערוכה למערכה הבאה

פיוס- בין אלוהים ובין האדם, בין האהבה של אלוהים לצדק של אלוהים

מערכה ב': הנושא של מערכה ב' הוא: פיוס- בין אלוהים ובין האדם, בין האהבה של אלוהים לצדק של אלוהים. אלוהים אוהב אותנו והוא מדבר אלינו כמו אבא שהילדים שלו סרו ממנו, ובאהבתו הגדולה הוא קורא לנו: "שובו אלי". אבל יחד עם זאת אלוהים הוא שופט צדק והמשפט שלו לא משתנה וע"פ הדבר שלו אנחנו אשמים ואיננו ראויים לבוא אליו.

גולגתא

על גבעה הנקראת גולגתא, מחוץ לחומות ירושלים, נשלם הפיוס בין האהבה של אלוהים ובין הצדק שלו, בינינו בני-האדם ובין אלוהים. הצדק יושב אחת ולתמיד באמצעות מותו של בן-האלוהים ישוע המשיח, החף מחטא. במותו הגשים ישוע את נבואת ישעיהו:

"כולנו כצאן טעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עוון כולנו."
(ישעיהו נג, 6)

שכולנו טעינו והלכנו בדרך שונה מהדרך של אלוהים, אלוהים המשיך בתוכניות שלו להושיע אותנו- והוא עשה זאת ע"י כך שהוא שם על ישוע את החטאים של כולנו, למעשה הוא השלים את הפיוס הזה בזמן שאנחנו עוד הלכנו בדרכנו.

כך שוב הפכה ירושלים למרכז שממנו יצאה העדות על האמת של אלוהים. שהפעם העדות היא- בשורת הפיוס. לאחר שישוע קם מן המתים, הוא הסביר לתלמידיו שהמוות שלו הגשים את נבואות התנ"ך. מותו של ישוע פתח את הדרך להכרזת בשורת הסליחה והשלום לכל האומות ואני קורא מלוקס:

"כן כתוב וכן נגזר אשר יעונה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים."
(לוקס כד, 47-46)

ישוע הבטיח לתלמידים שלו שהכוח העל טבעי של רוח הקודש יינתן להם כדי שהעדות שלהם תהיה יעילה ואני קורא מספר מעשי השליחים את דבריו:

"אבל תשאו גבורה בבוא עליכם רוח הקודש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשומרון ועד קצה הארץ."
(מעשי השליחים א,8)

מירושלים התלמידים המלאים בגבורה של רוח הקודש הכריזו את הבשורה שהלכה והתפשטה ליהודה שומרון ולבסוף לכל קצווי תבל. לאורך 19 מאות, זה היה המניע המרכזי של התלמידים של ישוע: להכריז את בשורת הסליחה והשלום. לקראת סוף המאה ה-19 התחיל אלוהים להכין את הבמה למערכה ג'- במערכה זאת אלוהי ישראל מודיע שהסמכות שלו נפרשת על כל האומות. את המערכה הזאת אנחנו נשמיע לכם בשידורים הבאים. אז זהו להיום תודה שהאזנתם לנו, כמובן שנשמח לשמוע מכם, אם אתם רוצים לשאול שאלות או אם יש לכם כל תגובה על השידור הזה אז תכתבו אלינו:
contact@dpi.co.il

אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד (תהילים קב, 13)

ישנם פסוקים מסוימים שאני פונה אליהם בזמן שישנו משבר בישראל, כמו עכשיו, שהייתי רוצה לחלוק אתכם. ירמיהו לא, 10 אומר:

שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק
ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרועה עדרו

אלוהים מדבר כאן לגויים, לא לישראל. הוא אומר למעשה, "אני מתכנן לקבץ את עמי חזרה אל הארץ שנתתי להם. אם אתם מבקשים להפריע או להתנגד למה שאני עושה, אני אאלץ להתייחס אליכם כאוייבים.”

כעת זו עובדה היסטורית. זה שהפיץ את ישראל, לא רק יקבץ אותם בעתיד, אלא ממש מקבץ אותם עכשיו. זכרו שהדברים האלה נאמרו מלפני יותר מאלפיים שנה. אבל הם מתארים במדוייק את המצב הנוכחי בישראל.

בכל פעם שישנו משבר, אני מזכיר לעצמי מחדש ש"מזרה ישראל לא רק יקבצנו, אלא הוא גם יקבץ אותו וגם ישמור עליו, יגן עליו." השימוש במילה "ושמרו" בפסוק הזה מעיד על כך שבהכרח יהיו משברים; לא צפוי לישראל בשעה הזו מצב רגיל, שקט. לכן, בכל פעם שאני שומע חדשות ויש דיווח על משבר נוסף, אני אומר לעצמי, "מזרה ישראל יקבץ אותם וישמור עליהם."

איני נכנס לפניקה במהלך משברים כאלה ואחרים. אני משתדל לבצע הערכה ריאלית של המצב ואני נוקט באמצעי בטיחות מתאימים, או שאני פשוט נענה להנחיות של פיקוד העורף. אולם זה לא משנה את העובדה, שאני משוכנע בה לגמרי, "מזרה ישראל מקבץ אותו וישמור עליו."

תפילת האדם הנמצא במצוקה הזועק לעזרה

בזמנים של לחץ גובר, אני לפעמים פונה לתהילים קב: תפילת האדם הנמצא במצוקה, שמתוך סבלו שופך את ליבו לפני אלוהים. זאת בהחלט זעקה של יאוש, אולם יש בפסוקים האלה מספר פנינים יקרות. שלושת הפסוקים הראשונים מגלים לב מיואש:

יהוה שמעה תפילתי ושַוועתי אליך תבוא׃
אל תסתר פניך ממני ביום צר לי
הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃

הנה אדם שמבין שחוץ מאלוהים אין לו לאן לפנות לעזרה. אני אוהב את הכנות של כותבי המזמורים בתהילים; הם אינם מנסים לייפות את מצבם. "אני צריך שתשמע אותי, אלוהים, כי אין לי אף אחד אחר שיכול לעזור לי, אני טובע." ואז בפסוקים ארבע וחמש הוא ממשיך לתאר את מצבו העגום:

כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃
הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכול לחמי.

מתואר כאן אדם שמרוב יאוש אפילו שוכח לאכול ומאבד משקל. הוא ממשיך ואומר בפסוקים 6־8:

מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃
שקדתי ואהיה כציפור בודד על גג.

שתי הציפורים המתוארות כאן מסמלות כאב. קאת מדבר מסמלת שיממון וחורבן, והציפור השנייה אשר איבדה את בת זוגה, סובלת מבדידות. בפסוקים 9־11 אנו מגיעים ללב העניין:

כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃
כי אפר כלחם אכלתי ושקווַי בבכי מסכתי׃
מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני.

עבורי זהו לב ליבו של הסבל האנושי: "נשאת אותי ותשליכני. הרמתי אותי. נתת לי חשיבות כלשהי, ואז השלכת אותי הצידה." אני מאמין שזה הדבר המר ביותר שמישהו יכול לומר.

מנקודת מבט של גוי, אני רואה בכך את שורש הצער של העם היהודי. אלוהים הרים את בני ישראל לפני 2,400 שנים. באותם ימים אם היית רוצה לדעת את האמת על אלוהים, למי היית הולך? ליהודי. אם היית רוצה לדעת כיצד באמת צריך לעבוד את אלוהים, למי היית הולך? ליהודי. אם היית רוצה לפגוש את אלוהים באופן אישי, לאן היית הולך? לירושלים.

לגויים קשה מאוד להבין את כל מה שבני ישראל עברו. כותב המזמור אומר, "השלכת אותי." עדות אחת להבדל המהותי במצבה הרוחני של ישראל, זה המסגד המוסלמי שעומד כעת היכן שהמקדש עמד פעם.

עזרתי להמון אנשים שנזקקו לשחרור משדים, ולמדתי מדוע אנשים לרוב סובלים. למדתי שהצורה הקשה ביותר של כאב היא דחייה. דחייה היא, להערכתי, הפצע העמוק ביותר בלב האדם. בחברה שלנו כיום אנו מוקפים באנשים שסובלים מדחייה. אני מאמין שבני אדם נוצרו לפגוש באהבה. אולם כאשר ילד קטן לא נפגש עם אהבה מאביו או אימו, נוצר פצע עמוק של דחייה. לאחריו, פצעים רבים אחרים יכולים לצוץ. אנשים מבקשים אהבה באופן תמידי. אולם כאשר הם נתקלים בדבר הפוך, התוצאה היא לעיתים פצעים קשים ועמוקים. אני מאמין שכותב המזמור מתאר כאן את שורש הבעיה של העם היהודי, דחייה — "נשאת אותי ותשליכני."

אם נפגשת אי פעם עם אדם שסבל דחייה, אתה וודאי יודע שלעיתים קיימת נטיה אצל אנשים שנושאים פצע של דחייה להיות אגרסיביים, קשוחים. אולם זאת רק מסכה. האמת היא, שהם פשוט משתוקקים לאהבה. זה נכון גם לגבי ישראל; הם משתוקקים לקבלה.

כותב המזמור אומר, "אתה הרמת אותי והשלכת אותי." אלוהים בהחלט הרים את ישראל, הוא העמיד אותם בראש אומות, הוא נתן להם מקום חשוב — ואז הוא השליך אותם! בכל זאת, הוא לא השליכם לנצח, אולם אתה חייב אמונה כדי לתפוס את מה שנאמר בפסוק 13, היכן שאנחנו מוצאים תקווה. הנה התגובה של הכתובים לדחייה:

ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדור ודור

אבל אתה יהוה! תפנה את תשומת ליבך הרחק מעצמך, מהבעיות, מהמצוקות, מהכשלונות שלך. לא תמצא שם עזרה. המקור היחידי לתקווה ועזרה הוא אלוהים. אתה יכול להאשים אחרים במצבך (אולי בצדק!), אולם למרות הכל אין בידם שום פתרון עבורך. ישנו רק פתרון אחד בשבילך: אלוהים — והוא תמיד נמצא.

זמן שיקום

המסע שלנו בתהילים קב נמשך לכיוון הנכון. כותב המזמור בחר לבטוח באהבתו וברחמיו של אלוהים. פסוק 13:

אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד

השיקום הנוכחי של העם היהודי הוא סימן מובהק לרחמיו של אלוהים. בלוח הזמנים של אלוהים ישנה עת לחנון את ציון. אני מאמין שאנו חיים בעת הזו כעת, או שאנו מאוד מאוד קרובים אליה.

ישנן שתי מילים בפסוק הזה שמבטאות משהו שלעולם לא נוכל לרכוש: חנינה ורחמים. עצם העובדה שאנחנו צריכים רחמים, זה אומר שאנחנו לא יכולים לרכוש אותם. כאן מצויה לדעתי בעיה מרכזית שאופיינית לאנשים דתיים, ולאנשים בכלל. אם אנחנו לא יכולים להרוויח את זה ולהיות ראויים לזה בכוחותנו, אנחנו פשוט דוחים את זה. רובנו חונכנו לחשוב שדת פירושה, לעשות משהו כדי לקבל משהו בתמורה. אם אתה עומד בכמה קריטריונים, או עונה על כמה דרישות, תהיה זכאי לקבל זכויות מסויימות. אני מאמין שישנו היבט כזה בחיי האמונה, אבל לא על זה מדובר כאן. אתה לא יכול להרוויח חנינה, אתה לא יכול לרכוש רחמים. לא ניתן לרכוש אותם בהגדרה! אם זכית ברחמים, זה בהכרח אומר שלא הרווחת אותם.

יש אנשים ואפילו אומות שכעסו וכועסים על אלוהים על כך שהוא משיב את היהודים לארצם ומשקם אותם. דעתם היא שהיהודים אינם ראויים לכך. אבל זה בדיוק העניין, רחמים וחנינה — אלו הם דברים שאתה מקבל מבלי להיות ראוי להם. הגישה הזו כלפי היהודים הולידה תיאוריה שסוברת שהכנסייה נבחרה תחת ישראל וירשה את ההבטחות שהיו מיועדות לישראל, מכיוון שהכנסייה ראויה והיהודים לא. הגישה הזו משאירה אותי עם בעיה אחת לא פתורה. 60 שנה שאני משרת בגוף המשיח ברחבי העולם, וטרם גיליתי כנסייה שממש ראויה לחן ולרחמים של אלוהים. לא הכנסייה ולא ישראל ראויים, ובכל זאת זה מה שאלוהים מציע לשניהם, חינם.

בפסוק 16, מזמור קב מתקדם לקראת שיא מרגש.

כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו

הבנייה של ציון היא כיום אחד הסימנים המרגשים ביותר לכך שהאדון ישוע המשיח עומד לשוב. בפסוק 19 נאמר:

"תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה."

אז מה אלוהים מחפש בדור הזה? עם שיהלל אותו, והוא הולך לברוא אותם מחדש לשם כך. אני מאמין שזה בדיוק מה שאלוהים עושה כרגע, בורא עם שיהלל אותו כראוי בישראל ובעולם. ובעם הזה יהיו גם יהודים וגם גויים.

הללויה