קריטריון מכריע בצבא גדעון

קריטריון מכריע באופי החיילים

גדעון ביקש לבחון תכונה יחידה באופיים של החיילים: ערנות.

תדמיינו קודם את החיילים ששתו באופן רגיל. לאחר שהניחו את המגן שאחזו משמאל והחרב מימין, הם כרעו על שני ברכיים וקברו את פניהם בתוך המים. באופן הזה הם היו חשופים כליל למתקפת פתע. בתנוחה הזו הם לא היו מסוגלים לבחון באויב שבא ומתקרב, וכלי נשקם לא היו מוכנים לשימוש. לפני שהם היו מספיקים להרים אותם שוב, הם כבר היו נפגעים מכוחות האויב.

ומה עם אלה שליקקו ככלבים? כאשר כלב שותה, הוא אינו קובר את אפו בתוך המים, אלא משיט את לשונו ולוגם את המים אל תוך פיו, תוך כדי התזת המים לכל הכיוונים.

כיצד אם כן נוכל לדמיין לעצמנו את המראה של החיילים שליקקו את המים ככלבים? כתוב בשופטים ז, 6 הַמֲלַקְקִים בְּיָדָם אֶל־פִּיהֶם… כלומר, הם כרעו ברך אחד בלבד. הם הותירו את מגנם ביד שמאלם והניחו את חרבם לימינם. בתנוחה הזו הם שמרו על ערנות ושמרו על יכולתם לראות אויב שמתקרב לעברם למתקפת פתע. המגן היה כבר מוכן לשימוש והם שמרו את היכולת להרים את חרבם בין רגע לשימוש מיידי. קבוצת החיילים הזו לא הותירו שום אפשרות לאויב לתפוס אותם לא מוכנים.

300 איש בלבד עברו את הבחינה השנייה הזו. הם עמדו מול 000, 135 חיילים מדיינים, שעלו במספרם על צבא גדעון 450:1!

אני מתאר לעצמי שלפחות חלק מהחיילים ששוחררו מצבא גדעון נשמו לרווחה באומרם, תודה לאל שיצאנו משם! הגדעון הזה משוגע. מה זה בכלל משנה כיצד בן אדם שותה את המים שלו? בואו נראה מה יעלה בגורלו ושל המטומטמים שנשארו איתו.

בסופו של דבר כמובן, גדעון וצבאו של 300 חיילים תכננו מתקפת פתע שזרעה בלבול מוחלט בקרב המדיינים. לאחר מכן, רבים מקרב עמו הצטרפו לגדעון והביסו את המדיינים כליל.

הפרופורציות בסיפור הזה מאירות עיניים. רק 300 חיילים בלבד מלאו את התנאים להתקבל למתקפת הראשונה נגד המדיינים. אולם לאחר שהם פרצו את הדרך, אלפי ישראלים הצטרפט לגדעון בלהט והשתתפו במרדף אחר המדיינים שנסו.

הסיפור הזה מתאר באופן מדויק עד כמה שדרכי אלוהים שונים מדרכנו. ללא ההדרכה של אלוהים, גדעון בוודאי היה מסיק, החיילים שהצטרפו אלי לא יספיקו. אני צריך תגבור. אולם אלוהים קרא שונה את המפה. רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ… בסופו של דבר נותר גדעון עם פחות מחייל אחד מכל מאה חיילים שהצטרפו אליו בהתחלה. עבור אלוהים, השאלה שנשאלת היא לא כמה אנשים? אלא אילו מן אנשים?

מי יכול להתקבל לצבא הזה?

כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי; נְאֻם יְהוָה. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ; כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם.

בשעה שהרהרתי בנוגע לתהום שמפריד בין דרכי יהוה לדרכנו, עלה בזכרוני באופן מרגש למדי סיפורו של גדעון וצבאו המוזכר בספר שופטים פרקים ו-ח.

לקחים מספר שופטים, צבא גדעון

באותה תקופה, ישראל התדרדרה לחטא וניאוף. משפטו של אלוהים לא חמק מהם והוא לא מנע ממספרים גדולים במיוחד של מידיינים לפלוש לשטחה של ישראל בכל שנה ולגנוב ממנה את יבולה.

יום אחד, בשעה שגדעון חבט חיטים בגת, על מנת להסתיר את החיטים מעיני המדיינים, מלאך יהוה התגלה אליו ואמר, יְהוָה עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. (שופטים ו, 12) מן הסתם, אלוהים ראה את גדעון באור שונה מאיך שגדעון ראה את עצמו. גדעון החשיב את עצמו צעיר, חלש וחסר משמעות. אלוהים דווקא ראה בו גיבור חיל!

כפי שציינתי קודם, חשוב שנראה את עצמנו כפי שאלוהים רואה אותנו, ולא בדרך שאנו נוטים לחשוב על עצמנו. במשיח, כל אחד מאיתנו הינו אָדָם הֶחָדָשׁ הַנִּבְרָא כִּדְמוּת אֱלֹהִים בִּצְדָקָה וּקְדֻשַּׁת הָאֱמֶת. (אפסים ד, 24) כאשר אנו נראה את עצמנו בדרך הזו, זה בוודאי ישפיע על אופן הלחימה שלנו.

אלוהים הסמיך את גדעון להנהיג את ישראל בקרב נגד המדיינים. בהמשך לכך, גדעון אסף את צבאו בעין חרוד כאשר המדיינים חנו צפונה משם.

כמה מנו שני שני הצבאות?

• צבא גדעון: 32,000
• צבא מדיין: 135,000

לפיכך, גדעון עם 32,000 חיילים (ר שופטים ז, 3) עמד מול 135,000 מדיינים. (ר שופטים ח, 01.) צבא מדיין עלה על צבא גדעון ביחס של יותר מ- 4:1. לכן אפשר רק לדמיין את תגובתו של גדעון כאשר אלוהים אמר לו רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ…! (שופטים ז, 2)

אלוהים הורה לגדעון לשלוח הביתה את כל מי שהיה ירא וחרד. כתוצאה מכך, 22,000 חיילים עזבו וגדעון נותר עם 10,000 חיילים בלבד. בשלב הזה, המדיינים עלו במספרם על צבא גדעון ביחס 13:1.

אף על פי כן, אלוהים עוד לא סיים! לתדהמת גדעון, הוא אמר, עוֹד הָעָם רָב… (פסוק 4)

הוא הורה לגדעון להוריד את החיילים אל המים כדי לבחון אותם שם, לפי האופן שבו הם שותים מן המים. כל החיילים שירדו על שני ברכיים לשתות נפסלו. רק אלה שליקקו אצ המים כמו כלבים עברו את הבחינה בהצלחה. (ר שופטים ז, 4-7.)