לידיה פרינס

לידיה פרינס עם ג'וסקה, בתה המאומצת

זמן לא רב לאחר שהפכה תקווה לבת־בית בביתה של לידיה, הובאו אל הבית בזה אחר זה עוד ועוד ילדים. מכיוון שלידיה בטחה באלוהים שיספק לה את כל צרכיה, היה זה במובן מסוים קל עבורה להוסיף ולקחת ילדים. בית הילדים צמח במהרה, מה שדרש מלידיה לעבור ממקום למקום כדי לשכן את כולם. היא מספרת: "אם חדר אחד לא הספיק, לקחתי שניים. אם שני חדרים לא הספיקו, היה עלי לקחת שלושה. וכך גדל בית הילדים, אט־אט, בד בבד עם האמונה שלי באלוהים." כשעזבה את ירושלים מנה ביתה 21 חדרים.

לאורך השנים טיפלה לידיה בכשבעים ילדים, בעיקר בנות. רובן היו יהודיות, ואולם היו גם ערביות, ארמניות ואירופאיות. "הם הובאו מהרחוב," נזכרת לידיה, "ובקושי ידעתי מי הביא אותם. זכור לי מקרה אחד שבו מישהו הביא ילד, ועוד לפני שהספקתי לומר שאקח אותו, האיש נעלם."
הילדים נשארו איתה פרקי זמן שונים, בהתאם לצרכיהם. על כל פנים, היו שמונה בנות שלידיה חשה כי הן "שלה". שש יהודיות, אחת ערבייה ואחת אנגלייה.

בשנים של טרום הקמת מדינת ישראל, המצב בירושלים הלך ונעשה מסוכן יותר. הירי הבלתי פוסק מנע מהבנות ללכת לבית־הספר ואילץ אותן להישאר בבית. חיי היומיום נעשו קשים. לידיה גמרה אומר לעבור לרמאללה, שמצפון לירושלים.

נשות הכפר אהבו את לידיה ונהגו לבקר בביתה מדי יום ביומו כדי ללמוד עמה את הכתובים.

במהלך מלחמת העולם השנייה בית הילדים של לידיה ברמאללה היה יעד פופולארי לחיילים בריטים שהיו בחופשה משירות בסודן או ממדינות אחרות באפריקה.

ב־1943, חייל צעיר בשם דֶרֶק פרינְס שירת כחובש בכוחות הבריטיים בסודן. על בית הילדים של לידיה ברמאללה שמע מחבריו. בעת ביקור בפלשתינה במהלך חופשה מהצבא, פינה לו יום לביקור בבית הילדים שברמאללה. הוא מספר: "השלווה והשמחה ששררו בבית הזה ליוו אותי חודשים ארוכים."

ב־1944 הועבר דרק מסודן לשרת במרכז אספקה רפואי בחיפה. הוא שמר על קשר עם לידיה במהלך התקופה הזו, ועד מהרה התאהבו השניים. הם נישאו ב־16 בפברואר 1946. מתוקף הנישואים הפך דרק אב לשמונה בנותיה של לידיה.

לידיה וג'והאנה ברמאללה

כשהמתח בין היהודים לערבים הלך וגבר, נשקף איום אמיתי למשפחת פרינס, שהתגוררה עדיין ברמאללה, בשל שש בנותיהם היהודיות. דרק ולידיה החליטו להעביר את המשפחה לתוך ירושלים, ושם התגוררו בצלם של המשברים והקרבות שסימנו את לידתה של מדינת ישראל ב־1948.

בשעה שהמדינה שזה עתה נולדה נאבקה על חייה, עזבו לידיה ודרק בלא התלהבות יתרה את ירושלים ועברו להתגורר באנגליה, מולדתו של דרק, שם חיו עד לשנת 1956.

בין השנים 1956־1961 ניהל דרק מכללה להכשרת מורים בקֶניה. אלוהים עדיין ייעד תכלית לכישוריה של לידיה בתחום תורת משק הבית, שנוצלו ביעילות רבה בדנמרק. בקניה לידיה נטלה על עצמה את המשימה להציג את התחום לסטודנטיות אפריקניות. על מאמציה אלה קיבלה לידיה אות הוקרה מיוחד ממשרד החינוך של ממשלת קניה.
במהלך התקופה הזו אימצו דרק ולידה את בתם התשיעית, תינוקת אפריקנית בשם ג'וסקה, שאמה נפטרה בלידתה.
ב־1963 היגרו דרק ולידה עם ג'וסקה לארצות־הברית, וב־1970 הפכו לאזרחי ארצות־הברית.

ב־1967 ביקרו דרק ולידיה בישראל. לידיה ביקשה לנצל את ההזדמנות כדי לפגוש בנשים הערביות ברמאללה, "הנשים שלה", כפי שקראה להן.
בהגיעם אל העיר, סמוך למקום שבו עמד ביתם, ניגש אליה בחור צעיר שזיהה אותה מיד ומיהר לבשר זאת לשאר התושבים כשהוא קורא: "אוּם אֵל בּנַאת" (אֵם הבנות). הנשים החלו נוהרות מן הבתים. נשים רבות כל כך באו לפגוש אותה, שהאיחוד המחודש ארך זמן רב. לידיה הייתה מאושרת לראות כיצד שמר אלוהים בנאמנות על חייהן של הנשים כל אותו זמן.

ב־1973 סבלה לידיה מאירוע מוחי. למרות המכשלה, הוסיפה לנסוע עם דרק, שלימד את הכתובים מסביב לעולם. דרק נזכר: "היא הייתה אישה חזקה ופעילה להפליא והוסיפה להיות כזו עד לשבוע האחרון של חייה. לעתים סבלה מבעיות לב, אך תמיד הייתה אומרת: 'כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם.'" (תהילים עג, 26)

למרות ייסוריה הגופניים, דעתה של לידיה נותרה צלולה עד לרגע האחרון. ביומה האחרון התפללה לידיה והיללה את אלוהים ממיטת חוליה שבמחלקה הכירורגית, מקצת הזמן באנגלית, מקצתו בדנית ומקצתו בלשונות אחרות.

לידיה פרינס

לפנות בוקר יום ראשון, 5 באוקטובר 1975, שבה לידיה הביתה, לאלוהים. בת שמונים וחמש הייתה במותה. עם לכתה היו ללידיה שלושים נכדים, ואחד־עשר נינים.

בשלוש השנים שקדמו למותה עבד עמה דרק על הביוגרפיה שלה. כשנשאלה לעתים על חוויותיה אלה, הייתה משיבה: "חכו עד שייצא הספר!" יומיים לאחר שהלכה לעולמה הופיעו בחנויות העותקים הראשונים של ספרה.

דרק אמר פעם: "כל מי שהכיר את לידיה, מי יותר ומי פחות, יסכים בעניין אחד: היא הייתה יחידה במינה. הייתה לידיה פרינס אחת ולא יותר."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s